“Who are the WHO?!”

סקירה על השינויים המוצעים בתקנות הבריאות הבינלאומיות ובאמנת הפנדמיות

האם יש לנו כ- 100 ימים בטרם תמסר ריבונות ישראל לארגון הבריאות העולמי? לדעתי לא.

האם ישראל מקדמת בימים אלו הרחק מהעין ומהשיח הציבורי שורה של תיקונים משפטיים מחייבים שיגדילו את כוחו העצום של הארגון שאני מגדירה כלוביסט באופן שיפגע בהמשך בריבונות המדינתית וישליך על חיי הפרט ביומיום וזכויות היסוד שלו? בהחלט כן.

בינואר השנה (2023) היה לי העונג לארח במשותף שיחת פאנל בטוויטר, אותה הנחה בין היתר שדרן הטלוויזיה ניל אוליבר (GBNEWS) תחת הכותרת ״?Who will control the world״ (משחק מילים על שמו של ארגון הבריאות העולמי, שמשמעותו - ״מי״ ישלוט בעולם?).

וכך אומר אוליבר בדיון בינו לבין טראוויס נוקס:

״הנציגים בארגון הבריאות העולמי מקיימים את הדיון הזה בינם לבין עצמם ומי יודע באיזו מידה הנושא הזה מוסתר מהציבור במכוון, אבל בסופו של דבר כשיעמדו בפני הכרזת פנדמיה חדשה, יצטרכו לחשוף לציבור הרחב שהארגון הזה חטף לעצמו כזה כוח מאסיבי, ואני פשוט לא צופה שהציבור ברובו יקבל פשוט את הסמכות של ארגון שעד כה כנראה לא טרחו אפילו להכיר בכלל שהוא קיים (מרוב שוליותו בחייהם)״

הפאנל עסק בסוגיית התיקונים הצפויים לתקנות הבריאות הבינלאומיות של ה- WHO ואמנת הפנדמיות הצפויה אף היא, אירחנו שורה של מומחים מרתקים שעוסקים בסוגיה הזו בלבד באופן מלא כבר חודשים ארוכים מזוויות שונות, וביניהם: עו״ד פיליפ קרוז, ד״ר גארי סידלי, ג׳יימס רגוצקי, ד”ר מריל נאס וד״ר דיוויד בל. היה מרתק וחשוב, ממליצה בחום להאזין לשיחה המלאה כאן או לפחות לקטעי האודיו שריכזתי כאן בשרשור טוויטר

השיחה החשובה הזו הותירה אותי מוטרדת, מבולבלת ועם הרבה מאד מידע מורכב לעבד, אך גם בתחושה שהשינויים המטרידים עליהם דיברנו עדיין רחוקים באופן זמני ומתמוססים בים בירוקרטי דיפלומטי (כנראה מכוון) מאז מאי 2022 (אסביר את המועד הזה בהמשך), מועד בו הצליחה הביקורת לעכב את השינויים.

לאחרונה הנושא עולה באופן גובר לסדר היום, ובצדק לדעתי, הדחייה הזמנית שקיבלנו במאי מתקרבת בדהרה לסיומה והציבור, בישראל במיוחד, עדיין בעלטה מוחלטת ביחס לזה ואינו חלק כלל מהדיונים שנעשים בנושא. האו״ם וזרועותיו, בפרט ה- WHO, נתפסו כארגון פרווה בינ״ל לא משמעותי, לרוב זכו להגחכה (״או״ם שמום״), הוא נתפס כארגון פוליטי שדן בסוגיות פוליטיות שאין להן הרבה משמעות למעט משמעות סימבולית דקלרטיבית.

כמעט אף אחד בישראל (כולל אני) לא העלה על דעתו שלארגון הזה תהיה השפעה מחייבת ואחיזה שלטונית ממש על הפרט וחייו באופן הכי בסיסי וקיומי. שינוי חד במהות ובהשפעת הארגון הזה על חיי הפרט חל במהלך מה שכונה על ידו ״מגפה״ והפך למהלך של מחטף כוח בינלאומי פרוע ובלתי פוסק של הארגון הזה, ככל הנראה עבור מממניו ושולחיו שמסתתרים מאחורי כסות ״אובייקטיבית דיפלומטית״ לכאורה. הארגון המנומנם והשולי הזה, שפעל לכאורה במישור דיפלומטי מרוחק, החל להשפיע באופן ישיר וקיצוני על ערכי הבסיס, היומיום וזכויות היסוד - של הפרט.

החלטתי להיכנס, שוב, לעובי הנושא הסבוך הזה, לבדוק את מועדי הדדליין הצפויים והנוסחים שבדרך כתיקונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR) ולאמנת הפנדמיות (+WHO CA) ואת הממצאים אני מצרפת כאן לעיונכם.

הערה מקדימה: המידע שעומד לרשות הציבור בסוגיות אליהן אתייחס כאן בהמשך הוא חסר מאד, סותר, מבולגן ולא ברור - גם במקורות הרשמיים ביותר. מסיבה זו, גם הקמפיינים הביקורתיים השונים בנושא מחפשים באופן סיזיפי את המידע האותנטי והמדוייק ביותר כדי להנגישו לציבור. בהכנת המאמר המצורף כאן למטה עשיתי עבודה לא מבוטלת של בדיקת מקורות ומידע, הצלבה ביניהם, התייעצות עם גורמים בקיאים מאד וגם קריאה אינסופית של ערמות הטקסטים המתפרסמים באופן כאוטי - מרביתם טיוטות.

אם מצאתם טעות או יש לכם הערה/הארה - תמיד בצירוף מקור מבוסס - אשמח מאד שתוסיפו את זה כאן בתגובות ובמידת הצורך אעדכן את הטקסט.

---

ביום 28 למאי 2023 התקיים כנס פסגה בינ”ל בנושא לקחי קוביד בפרלמנט האיחוד האירופי בבריסל והוזמנו שורה של מומחים להשמיע את דבריהם הביקורתיים על המדיניות שנהגה בעולם בעת “המשבר” הזה. הווידאו המלא של הכנס הזה בו השמיעו את דברם עוד שורה של מומחים הוא כאן ביוטיוב.

בכנס התארחה גם ד”ר מריל נאס, שהגדירה את המציאות הנוכחית לה אנחנו עדים כ- ״הפיכה שקטה״, שמתרחשת במישור הבינלאומי “הבריאותי, בשורה של רגולציות ומחטפי סמכות, בהובלת ארגון הבריאות העולמי (WHO) ושותפיו מהמגזר הפרטי (NGOs), ארגון שאני אישית רואה בו התארגנות לוביסטית מוסווית לכל דבר ועניין, לקידום אינטרסים זרים ומסוכנים.

הקשיבו לקטע הקצר של דבריה בווידאו המצורף (מקור בטוויטר):

מריל מתייחסת למספר רב של חששות על הפרק לרבות ביחס לתיקונים המוצעים לתקנות הבריאות הבינ״ל (IHR), לאמנת הפנדמיה המשלימה (WHO CA), ולעקרון ה- ONE HEALTH.

מאחר ורבים נוטים לבלבל בין המסמכים האלו והנוסחים השונים, ובצדק לאור חוסר השקיפות הציבורית בנושא, לפני שארחיב עליהם - הנה כמה מושגי יסוד (בהמשך המאמר ארחיב על המושגים האלו):

🔹 IHR - תקנות הבריאות הבינ״ל של ה- WHO - יש להן מעמד רגולטורי (חוקי) שונה מאמנה, התקנות הן כלי חוקי מחייב במשפט הבינלאומי שמקנה סמכויות רחבות לארגון הבריאות בהכרזה על ובהתמודדות עם מצבים בריאותיים בינלאומיים (הנוסח האחרון המחייב את המדינות החברות בארגון הוא מ- 2005), כדאי לקרוא על ההיסטוריה שלהן בוויקיפדיה. השינויים המוצעים לתקנות שעל הפרק:

1. תיקונים סבב א׳ - תיקון לסעיף 59 בתקנות ה - IHR והתאמות נלוות

2. תיקונים סבב ב׳ - 300 תיקונים שהוצעו ל- IHR ונמצאים בדיונים על טיוטה סופית, חלקם מסוכנים מאד לדעתי ועל פי המבקרים הרבים ברחבי העולם.

🔹 +Pandemic Accord - CA - אמנת הפנדמיה - מסמך משלים במעמד של אמנה בינלאומית.

▪️ WGIHR - הצוות הבינ״ל שעובד על גיבוש נוסח התיקונים הסופי לתיקונים סבב ב׳ לתקנות ה- IHR

▪️ INB - הצוות הבינ״ל שעובד על המו״מ לגבי נוסח סופי לאמנת הפנדמיה (CA+)

---

תיקונים ראשונים שאושרו לתקנות ה- IHR (“תיקונים סבב א’”)

בשנת 2022 ארה״ב הגישה כ-13 תיקונים מוצעים לתקנות ה- IHR. ההצעות שלה זכו רובן להתנגדויות של מספר מדינות ולכן אומץ רק סעיף אחד וכמה התאמות רלוונטיות לו בסעיפים אחרים. כתבתי על ההצעה הזו כאן בטוויטר במאי 2022

ביום 28.5.2022 ארגון הבריאות העולמי הצהיר רשמית על הסעיפים שאומצו לפיה תוקן סעיף 59 ובהתאמה הוכנסו שינויים מתחייבים לסעיפים: 55, 61, 62, 63 (להלן: תיקונים סבב א׳).

* התמונות חתוכות באמצע המסמך המלא שצירפתי כאן למעלה, לחלקים הרלוונטיים

על פי התיקון מסבב א’ - את התיקונים בסבב זה יוכלו המדינות לדחות תוך 18 חודשים ואחרי תקופה זו תקופת הדחייה לתיקונים נוספים שיוגשו לתקנות האלו תהיה 10 חודשים בלבד. לפי הסעיף, אם מדינה לא מודיעה על דחייתם עד למועד הנקוב לא תהיה לה עוד הזדמנות להתנגד לנוסח התיקון והוא יחול ללא שום הליך דרוש נוסף ומנגנון האישור לתיקונים הבאים יקוצר בהתאם לשינויים.

זה נוסח הסעיף שאומץ (בנוסף לו אומצו תיקונים קטנים לסעיפים אחרים שהיו דרושים כהתאמה לשינוי הזה, הכל מופיע בהכרזה של ה- WHO אליה קישרתי כאן למעלה):

⏰ דדליין: מאחר ולתיקון סעיף 59 וגרורותיו יש מועד דחייה (התנערות) של 18 חודשים ממועד ההכרזה על אימוצם - לכאורה תיקוני סבב א׳ ניתן לדחות (כמדינה) רק עד לחודש נובמבר 2023 (27/28 לנובמבר), כלומר עוד כ-100 ימים.

כדאי לשים לב שהכניסה לתוקף של התיקונים (מועד התחולה שלהם בפועל) מעט ממושכת יותר אבל לא קשורה למועד אישור תקפותם. נקבע שתיקונים אלו ייכנסו לתחולה תוך 24 חודשים ממועד ההכרזה על אימוצם ותיקונים נוספים שיתקנו אותם בהמשך יכנסו לתחולה תוך 12 חודשים. לפי זה - התחולה של תיקוני סבב א׳ (אם לא יידחו) תהיה במאי 2024.

---

300 תיקונים נוספים ל- IHR (“תיקונים סבב ב’”)

למעשה, ההתנגדויות שהיו לתיקוני סבב א’ והלחץ הציבורי במאי 2022 הביאו לדחיית זמן זמנית.

אבל בד בבד לאחר מפגש אסיפת ה- WHO של 2022 הוגשו לא פחות מ- 300 תיקונים נוספים (להלן: תיקוני סבב ב׳) על ידי מספר מדינות כולל ארה”ב אבל לא רק הפעם. התיקונים המוצעים האלו הם שמכילים את שינויי הנוסח הדורסניים ביותר לפרט ולזכויות היסוד שלו ומחזקים את כוחו הפוטנציאלי של ה- WHO באופן חסר תקדים, עד כדי שלילת ריבונות מדינתית דה-פקטו בכל הנוגע להכרזה על ״מצבי חירום״, מגפות ואמצעי ההתמודדות איתם. עם או בלי עילת סבירות. עם או בלי בג”ץ. עם או בלי ממשלה. כאן הטיוטה הראשונה המוצעת לפי סעיפי התיקון.

⏰ דדליין: כרגע, נמצאים תיקונים אלו בדיונים של וועדה בינ”ל המכונה WGIHR וטרם התקבל או אושר נוסח סופי שלהם. להבנתי הנוסח הסופי שלהם (כפי שיסוכם בוועדת ה WGIHR) יובא לאישור והצבעה בהתכנסות הבאה של אסיפת ה- WHO במאי 2024.

אם יאומצו יהיו לכל מדינה 10 חודשים לדחייתם (התנערותה מהם) - לפי סעיף 59 המתוקן (בהנחה שלא הוגשה התנגדות עד נובמבר 2023)

---

אמנת הפנדמיות - Pandemic Accord או +WHO CA

ראשית - מדובר במסמך נוסף, נפרד, משלים ומסוכן מאד בפני עצמו. מסמך השואף להיות מוגדר כאמנה אך טרם הוכרע בבירור מעמדו הסופי. בדצמבר 2021 (תחת ערפל הקוביד כמובן) הוגדר צוות מו״מ בינ״ל המכונה INB (Intergovernmental Negotiating Body) שיעבוד על ניסוח המסמך הזה.

גוף זה (ה- INB) הגיש שני מסמכים לאחרונה ב-2023, תוכלו לעקוב אחרי הפעילות שלו וטיוטות הנוסחים כאן בעמוד הרשמי שלהם. טיוטה אחרונה לאמנה הזו, המכונה Zero Draft” (ZD)” הועברה בסרקולציה למדינות החברות ב- WHO בינואר-פברואר 2023. כאן הנוסח שלה באנגלית.

הנוסח הקיים הנ״ל מציין את חשיבות ההגנה על זכויות אדם וריבונות (Sovereignty) אבל יחד איתם מכניס מושגים מופשטים וסמכויות שמאדים אותם דה פקטו. בתוך זה הוכנס גם מושג ה One Health שלכאורה משפר את מעמדם של בע״ח וצמחים ומשווה אותם לבני אדם אבל בעצם משתמש בערכים האלו לרעה באופן ציני ובפועל כדי לפגוע בחירותם וחייהם של בני האדם ולאפשר השתלטות על משאבים.

ישיבה שישית של צוות המו”מ (INB) התקיימה לפני זמן קצר, ב- 17-21 ליולי השנה 2023, בעקבותיה פרסמו השותפים מ- GAVI (“הארגון הפילנטרופי” לקידום “חיסונים” בכל העולם שמסייע במימון ה- WHO באופן משמעותי) את טור הדעה הבא שקורא להכניס לטיוטה של האמנה התייחסות נרחבת ונחרצת יותר לסוגיות החיסונים

⏰ דדליין: להבנתי את נוסח האמנה הזו יביאו להצבעה בישיבה המתוכננת הבאה של אסיפת ה- WHO במאי 2024.

---

אז מה ההבדל בין תקנות הבריאות לבין אמנת הפנדמיות ולמה צריך את שניהם?

קיימים מספר הבדלים בין המסמכים האלו- משפטיים, בירוקרטיים וגם קונספטואליים, כאן יש מאמר מסכם מצוין מגרמניה עם אופציה לקריאה באנגלית, שמתייחס גם להבדלים. ואלו חלק מההבדלים:

▪️ לפי חוקת ה- WHO אמנה יכולה להיות כמעט בכל נושא והתקנות רק בקומץ נושאים מוגדרים.

▪️ אישור אמנה דורש רוב של 2/3 באסיפה ואישור תיקונים לתקנות הבריאות - רוב רגיל

▪️ התקנות תקפות כברירת מחדל, אלא אם מתנגדים להן. אמנות ברוב המדינות דורשות הליך אישור פנים מדינתי פרלמנטרי כדי שיהיו תקפות.

בישראל הליך כזה היה נוהג אך אין שום חוק שמחייב בכך.

▪️ קונספטואלית: אמנה מסכימה על הגדרות, מטרות וכיוונים יותר כלליים כחזון והתקנות הן יותר פרוצידורליות

---

הרחבה על 300 התיקונים הנוספים המוצעים ל- IHR (תיקונים סבב ב׳)

בשונה מישראל, בארה”ב מתקיימים שיחות זום של “שימוע ציבורי” בו מזמינים חברי ועדת ה WGIHR בארה״ב את הציבור הרחב להשמיע הערות/הארות/התנגדויות במשך זמן קצוב. דיון חשוב כזה התקיים ביוני 2023, תוכלו להתרשם באופן ראשוני מההערות החשובות של נציגי ארגונים ואזרחים פרטיים ביחס לתיקונים החדשים שעל הפרק - ערכתי אותו לקליפים קצרים בשרשור טוויטר ובסופו יש קישור לצפייה בווידאו המלא גם.

בגדול, מספר תיקונים מבטלים את הנוסח הזהיר יחסית לפיו המלצות ה WHO הן "“לא מחייבות”, מרחיבים את סמכות הארגון להגדיר, לקבוע ולהנחות ביחס לצעדי “התמודדות עם מגפה” ומבטלים את הדרישה לשמירה על זכויות אדם. במקביל מורחבים גם סוג והיקף הצעדים עליהם יוכל ה WHO להורות בעת הכרזת ״מגפה״ (הכרזה שלו כמובן) כמו צעדי מעקב, ניטור, איסוף ושיתוף במידע, תעודות דרכון דיגיטאלי, בידודים וסגרים, הוראה על דרכי טיפול ומניעת טיפולים אחרים הגברת הצנזורה ועוד. על חלק מהסעיפים הבעייתיים בנוסח שפורסם עד כה לציבור מפרטים באתר ההתארגנות האקטיביסטית הישראלית הקוראת להתנגד לתיקונים האלו כאן.

אסייג ואומר שהסעיפים, ככל סעיף משפטי, נתונים לפרשנות מקלה ומחמירה אך באופן ברור הנוסח החדש מבקש לפתוח את הדלת הפרשנית הדיסטופית ולחזק משמעותית את סמכותו העצמאית והרחבה של הארגון בתחולה על כל המדינות החברות בו ואזרחיהן.

מה הבעיה ב ״ארגון הבריאות העולמי״?

ראשית, הלקחים שחובה ללמוד עליו מכפיית ה WHO מדיניות שהוכחה ככושלת בקוביד. רבים ניתחו, הצביעו, המחישו והוכיחו זאת לפני ולכן בהקשר הזה רק אפנה לשרשור הזה.

שנית, מדובר בארגון שידוע כגחמתי, מנותק ועם הטייה ברורה נגד ישראל. כאן למשל הוא מתייחס ל ״קיפוח רפואי לא שוויוני ברמת הגולן הכבושה״

שלישית ולדעתי החשוב מכל, מדובר בגוף ממומן ומושפע מארגונים פוליטיים ולא פוליטיים (NGOs), שזה הגדרה מכובסת ללוביסטים ובעלי עניין, והאינטרסים שלהם.

כך למשל, תקציב ה- WHO מורכב ממספר מקורות המשפיעים על פעולותיו. חלק ממקורותיו הוא “נייטרלי” וחלק צמוד מטרה ונושא.

מרכיב אחד הוא “דמי החבר” שמשלמות לו המדינות החברות בו (סכום לא מבוטל כלל) - תשלום זה נקרא Assessed contributions כאן המובילות בסכומים הגבוהים הן (בסדר יורד): ארה”ב, סין, יפן, גרמניה. תוכלו לראות את פירוט הסכומים המועברים בתקציב הרשמי המפורט כאן באתר התקציב של הארגון. אבל סכום זה מגיע לרוב לכ- 20% מהמימון השוטף של ה- WHO ואת יתר ה- 80% מממנים “תורמים מתנדבים” (voluntary contributions) - אלו יכולים להיות מדינות שמוסיפות סכומים צבועי מטרה ונושא או כל גוף וגורם פרטי אחר שמעוניין לתרום באופן דומה למטרות ונושאים מסוימים.

מבין התורמים המתנדבים הקרן של ביל ומלינדה גייטס היא התורם המשמעותי ביותר של כ- 88% מחלק זה של התקציב, לא מפתיע לכן שהושמעה ביקורת רבה על מעורבות והשפעת הקרן בפעילות הארגון. אלו 5 התורמים המובילים לארגון תחת סעיף זה בתקציב (מתוך אתר התקציב של ה- WHO, לשנת 2020-21) :

מסך מקורות המימון אלו התורמים המרכזיים לארגון: גרמניה (17.13%), קרן ביל ומלינדה גייטס (9.5%), ארה”ב (7.15%), הנציבות האירופית (6.53%), GAVI (6.43%), אנגליה (6%), הבנק העולמי (2.5%) רוטרי (2.43%) ואחרים, הכל מפורט כאן.

הגורמים האלו, שמשפיעים על הארגון באמצעות מימונו, מקבלים באמצעותו כסות “אובייקטיבית” לגיטימית לכאורה ועוד ועוד סמכות משפטית מחייבת על הפרט בישראל (ובמדינות העולם), כך למעשה הארגון שותה ממש את הריבונות והעצמאות המדינתית ומאייד את משמעותן של הבחירות הדמוקרטיות.

לא משנה כמה פעמים יוסיפו סעיפי ״שמירת ריבונות״ למסמכים המחייבים שיוצאים ממנו ״בהסכמת נציגי המדינות״ אבל לפחות בישראל - עם אפס דיון ציבורי כמעט בנושא ושקיפות רופפת עד לא קיימת.

---

ביקורת בכל העולם על “ההפיכה השקטה” של ארגון הבריאות העולמי

התנגדות לתיקונים החדשים, לכלל המהלכים החדשים ול- WHO בכללו הולכת וגוברת בשיח הציבורי בעולם (בזמן שהקשב של הציבור בישראל מוסח עד דק במחאות ״דגל כוזב״ ככל הנראה, וכך גם במדינות נוספות בעולם) -

באנגליה למשל נאספה עצומה של למעלה מ- 100,000 איש, שהביאה את ממשלת אנגליה לתגובה הרשמית המפורטת כאן. היוזמה הבינ״ל של ה- WCH צברה תאוצה והשפעה פוליטית וקוראת ליציאה מה- WHO ; בארה״ב התארגנות של שורת מומחים (עו”ד, רופאים ועוד) קוראת ליציאת ארה״ב מה- WHO , הפסקת מימונו ושלילת הלגיטימציה שלו, כאן אתר המידע המקיף שלהם ; הפעיל המרכזי ביותר, ג׳יימס רגוצקי מעדכן באופן שוטף בבלוג שלו בסאבסטק על ההתקדמות בתיקונים המוצעים לתקנות והאמנה הנוספת שבדרך:

באירופה מקיימים דיונים שוטפים באיחוד האירופי בנושא ושורה של יוזמות משפטיות ואקטיביסטיות החלה לקדם פעילות פרלמנטרית בנושא. לפני מספר שבועות התקיים דיון מקיף בנושא:

---

הזווית הישראלית: צרצרים, גאווה והסחה

לארגון הבריאות העולמי היתה השפעה חסרת תקדים על ישראל במהלך משבר הקוביד, הכתבת המדיניות והצבת נקודות מוצא שהביאו את ישראל לסנכרון מוחלט עם המדיניות הכושלת של הארגון הזה במהלך “מגפה” עליה הוא שהכריז, אותה הגדיר כמצב חירום והוא שגם הוגיע על סיומה - לא המציאות בפועל.

מי שזקוק לעוד חיזוק לגבי השפעתו הדרמטית על חיי היומיום של הפרט בישראל, זכויות היסוד ומהלך קבלת ההחלטות בישראל - יכול לראות על מה התבססה מדיניות משרד הבריאות במהלך ״משבר הקוביד״ (שעליה התבססו באדיקות מדיניות הכנסת והממשלה וגם הגיבוי של בג״ץ): כך מודיעה ראש שירותי הבריאות של ישראל לחבר כנסת במהלך דיון בוועדה בכנסת: ״יש מגפה כי ארגון הבריאות העולמי הכריז שיש מגפה״. פשוט.

השילוב של מדיניות הרסנית וכושלת עם סמכות הולכת וגוברת הופך למסוכן ממש בעידן הנוכחי - מסוכן דווקא לחירות הפרט וזכויות היסוד שלו, שהוא שוב ושוב מתבקש להקריבן לטובת “הכלל”, “הסולידריות”, “העולם”, “האנושות” ומטרות מופשטות אחרות. לפיכך תיקונים משפטיים מחייבים שיגדילו את כוחו של הארגון ברמה שעשויה להיות חזקה יותר מחוקה מדינתית - הזה חייבים להיעשות בדרך של דיון ציבורי מפורט שקוף ומעמיק, כולל משאל עם.

למרות זאת, ישראל כמו ישראל ניהלה את כל ההליך המשפטי הסכמי ב- WHO ללא שום דיון ציבורי פנימי שקוף ואף מיהרה להצהיר שהיא תומכת נלהבת בתיקונים המוצעים.

לישראל יש צוות המורכב ממספר נציגים העובדים על נוסח התיקונים ב- WGIHR, משרד הבריאות הודיע כי ד"ר אשר שלמון, מנהל היחב"ל של משרד הבריאות, מייצג את ישראל.

כאן נציג אחר של ישראל משמיע את עמדת המדינה בנושא בוועידת הארגון ה- 76, ביום 23.5.23:

גלעד ארדן ונציג מרוקו נבחרו •להוביל• יחד את הוועדה שדנה בנוסח 300 תיקוני סבב ב׳ הנוספים (WGIHR). כאן הוא מדווח על פגישתם בפברואר 2023 עם יו״ר ה- WHO תדרוס בהתרגשות ובעמימות

לאחרונה הביעו רופאים חשש בשם ״הגנה על הדמוקרטיה״ מפני ביטול עילת הסבירות שכן צעד כזה עשוי לדבריהם להביא חלילה להכרזה על מצב חירום ומגפה מלאכותית ובהחלטה לא סבירה ללא שום גורם מבקר - דיווח על זה אדיר ינקו ב- YNET כאן וגם רביב דרוקר שמארח את ד”ר זאב פלדמן, ראש ארגון הרופאים בשירות המדינה כאן:

בהחלט מוסכם עלי שצריכים להיות כלים מגבילי כוח שלטוני ממשלתי, אבל הכלים הקיימים להם מיוחס כוח כזה, ובפרט “עילת הסבירות” לא מסייעים לחירות הפרט - ובוודאי שלא סייעו להגביל הכרזה מלאכותית על מגפה, סגרים וכיו”ב, שכן כל זה נעשה במהלך הקוביד בהסתמך על הודעות והכרזות של ארגון הבריאות העולמי ושל גופי “בריאות הציבור” בארה”ב (CDC, NIH,FDA) - גופים שהיום כבר הוכח פעם אחר פעם שהם פרסמו מידע מטעה ושקרי לציבור בנוגע למספר “מתי קוביד”, תחלואה, הדבקה, טיפולים רפואיים, מקור הנגיף ובכל הפרמטרים ומדדי ה “מגפה” שיקרו לציבור.

את ההחלטות המסוכנות האלו שכלאו את כולנו ועצרו את החיים של עולם שלם מקבלים כהוראות מגבוה, במישור הבינ״ל, משם הן מיושמות בגיבוי מלא וללא דיון מעמיק או ביקורתי - על ידי כל זרועות השלטון כולל בג״ץ, ובציות מלא ואדוק של כל אותם רופאים שחוששים מהממשלה הנוכחית דווקא.

ההחלטות מתקבלות כעובדה מוגמרת מארגון לוביסטי פוליטי המונע משיקולים זרים, מבוסס על ניגודי עניינים והשפעות בלי סוף, זה שעכשיו מקדמים את הגדלת כוחו וסמכויותיו, והן מיושמות על ידי שרשרת אנשי מקצוע ומומחי אולפנים בניגודי עניינים ואינטרסים זרים.

הכוונות של ישראל ביחס לשת"פ עם הארגון הבזוי הזה וציות מלא להוראותיו עולות בבירור משורה של התאמות רגולטוריות, חלקן כבר נעשו וכתבתי עליהן וחלקן בדרך, וגם כאן ממסמך הניתוח וההמלצות שיצא מ ״כנס אלי הורוביץ״ לכלכלה ולחברה בדצמבר 2020, ״מוכנות מערכת הבריאות למצבי משבר״, בהכנת משה בר סימן טוב, דורית ניצן, איריס גינזבורג, רפי ביאר ואבי פורת - ובו בין היתר קריאה ליישום מחייב ואפקטיבי של ה- IHR.

באופן כללי המגזר הציבורי והתקשורתי כמעט לא מתייחס לתיקונים שגורמים לסערה לא קטנה בעולם, וודאי לא לביקורת עליהם. פה ושם קיימות תגובות המבקשות למסמס את הדיון המהותי בנימוקים בירוקרטיים, כמו למשל תגובת משרד הבריאות לבקשת חופש מידע של עו״ד רות מכנס :

כמו תגובת האגודה לזכויות האזרח - במענה לאזרחית מוטרדת נגה רונן שפנתה אליהם:

כמו הדיווח הרופף ב״דוקטורס אונלי״ שלא באמת אומר הרבה. וגם הצלחתי למצוא מאמר משפטי מעניין דווקא שמנתח את ״חלום הבלהה הדיסטופי של הפגיעה בזכויות אדם בקוביד״ ואפילו מזכיר את חרפת בג״ץ התו הירוק (מתי כספי) אבל הכל רק כדי להוביל להמלצה על •חיזוק• ארגונים גלובאליים - כדי למנוע פאשיזם לאומי דווקא, מעולם המושגים של ״ביידן תציל אותנו״ במחאה החדשה. על הדרך המחבר מחמיא גם לממשלת השינוי שיצרה לטענתו ״שיח אחר״ בזמן הקוביד. כתבתי רבות על ההסתה הבוערת, הפילוג והסימון החברתי בתקופת “התו הירוק” של ממשלת “השינוי” אז אין צורך להוסיף.

אבל אי אפשר לשכוח את התגובה הקלאסית ביותר של המשרד הממשלתי שמכנה עצמו זה שאחראי על “בריאות הציבור, בפרסום ברשת החברתית מיום 23.5.22 (שימו לב שזה ימים ספורים לפני הודעת ה- WHO על קבלה של התיקון לסעיף 59- תיקוני סבב א’, ועל הקמת צוות לבחינת 300 תיקונים נוספים): ״הכל קונספירציה״:

---

לאן זה מוביל אותנו?

גילוי נאות: אני לא נביאה ולא אחראית על קבלת ההחלטות, אני לא מחזיקה בתשובות ולא מתיימרת לכך.

אני כן מצביעה על נתונים ועל פוטנציאל שעולה מהם ושואלת שאלות ענייניות ומורכבות, שהרי דיון פופוליסטי, מתלהם, מפחיד ובעיקר שטחי - זה מרכיב מרכזי במה שהביא עלינו את המציאות האיומה של “קונצנזוס” מלאכותי וכפוי, את הניתוח השטחי של מחקרים מדעיים לפי הכותרת או התקציר, את ההטיות השקרים והתעמולה ואת תופעת הזומבי המתחלף שאני לפחות מתרשמת ממנה כבר שלוש שנים בדאגה.

אז אני מנסה להביא משהו אחר, ישן חדש, לשיח הציבורי הרחב - מורכבות.

השאלה הראשונה היא: ממה אנחנו יותר מוטרדים?

מאפשרות השליטה המוניציפלית של ראשי ״ערים חכמות״ | מאפשרות השליטה הלאומית של ממשלה נבחרת? | או, מאפשרות השליטה העולמית של ממשלות, אינטרסים וארגונים בינ״ל לא נבחרים?

התשובה שלי לפחות מורכבת. אני מוטרדת ממקבלי החלטות וסמכות שאין להם ״אימת הציבור״ - שלא צריכים לתת דין וחשבון לציבור ומשליטה ריכוזית שכוללת התערבות והשפעה ישירות ובוטות של תאגידים פרטיים ובעלי אינטרסים. אבל בתמונת המציאות הזה נדמה שהסמכות והכוח הולכים ונהיים יותר ויותר ריכוזיים ואפקטיביים על חירות הפרט - כך שהם יורדים למטה ולמעלה מהשליטה הגלובאלית עולמית דרך השליטה הריכוזית הלאומית ועד השליטה המוניציפלית בשטח - כל אלו בתמיכת טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת ניטור, מעקב ופיקוח באופן צמוד מאי פעם ובהשלמת רגולציה שמאפשרת את המצב החדש של שלילת חירות הפרט.

השאלה השנייה היא: האם אנחנו יכולים לעשות משהו בנדון? גם כאן, אני באופן אישי חצויה. מחד - ישראל לא קיימת בחלל ריק והיא לא מעצמה. אי אפשר להתעלם מהחשיבות הדיפלומטית והגאו-פוליטית של לקחת חלק פעיל ומרכזי בתוך “הנהגה בינלאומית” וגם לא מהעובדה שישראל לא באמת מדינה עצמאית שיכולה להכריז לבדה על פרישה מארגון כזה ומההסכמות שנחתמו בו, ארגון שפעם מזמן לפי ההיסטוריה הרשמית לפחות- אפילו הקנה לה את קיומה והגדרתה. ויש כאן גם מנופי שלום דיפלומטים כנראה חשובים.

בעולם ישן הייתי בעיקר אדישה למהלכי ה- WHO, אולי גם מתרגשת ומברכת על השותפות המשמעותית של ישראל עם מרוקו.

מנגד, הכל היה נכון עד ש ”ארגון הבריאות העולמי” הפך למפלצת ירוקה תובענית שהכל נעשה בדברה, והשפעתו על היומיום והזכויות הבסיסיות ביותר שלי הפכה חסרת תקדים. הבנתי בהדרגה שכל עולם המושגים שהכרתי עד כה פשוט לא תקף יותר כי מהלכי השליטה המופרזת על חירותי, באופן הכי ישיר, נעשים בכלל בחדרים רחוקים על ידי נציגים אלמוניים יחסית בין גופים ותאגידים בינלאומיים.

ממש כפי שחוששים המפגינים ברחבי המדינה היום משרירותיות ממשלתית כך אני חוששת מחולשה ממשלתית-מדינתית קיצונית ועולם שרירותי חסר מעצורים שמקורו והנהגתו בינלאומיים בכלל.

בישראל אין כיום שום דיון ציבורי שקוף וביקורתי למהלך הזה והוא מקודם במרץ ועובר חלק לגמרי כאן, לחלוטין מתחת לאפו של הציבור המוסח והמוסת בשמאל ימין/ ימין שמאל. המאמץ העיקרי שלי לפחות בהקשר הזה, הוא הרחבת והצפת הידע והמידע, ללא תוספת הפחדה וחרדה, עם קריאה לערנות אזרחית גבוהה ככל האפשר ושילוב הכוחות בעצירת התיקונים והאמנה האיומים האלו שבאמצעות מילים יפות כמו בריאות, קיימות ועולם חדש ונפלא מאפשרים פוטנציאלית: פאשיזם קיצוני בשליטה בינלאומית.

אין אף אחד ששומר עלינו שם עבורנו - וזה עשוי בהחלט להשליך על כל פסיק בחיינו בהמשך.

אשמח כמובן לשמוע גם את דעתכם ותגובותיכם.

ג.ג.

---

תוספות לאחר פרסום:

מוסיפה בעקבות תגובה של ציפי מוסרי למאמר הזה (תודה): באפריל 2020 דווח כי פרופ׳ יובל נח הררי יתרום מהונו כמיליון דולר לאחר שטראמפ (אז נשיא ארה״ב) הודיע שיפסיק את המימון של ארה״ב לארגון הזה. כפי שכתבתי למעלה - התורמים הפרטיים האלו משפיעים בהכרח על מדיניות הארגון (וגם מושפעים ממנו), לתרומות האלו של ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) ואנשים פרטיים יש השלכה אדירה על הכנסת שיקולים ואינטרסים זרים לארגון שמבקש לנהל את העולם בהדרגה יותר ויותר וצובר עוד ועוד כוח על חירות הפרט.

אני מתעכבת מעט על הררי והחברה שלו כי כיום הררי ממלא אולפנים ובמות בקריאה להגנה על הדמוקרטיה מפני שלטון תאב כוח לא מרוסן. האמנם?

לדברי הררי אז, בחרו הוא ובן זוגו לתרום ל- WHO ״כי ארגון הבריאות העולמי עומד בראש המאבק נגד המגפה ועל כן המימון שלו חשוב מאי פעם, למרות החלטתו של טראמפ.״

התרומה על פי הדיווח בוצעה באמצעות החברה שבבעלותם המשותפת: Sapienship. חברה שהלוגו שלה מזכיר טביעת אצבע, אתר האינטרנט שלה די דל ונפתח בססמא: ״עולם תגובתי לאתגרים הקולקטיביים הכי חשובים״ והוא בעיקר רווי במסרים מופשטים, עמומים ומנטוריים, הקוראים לערכים קולקטיביסטים, בשם ״טובת הכלל״ ו״אחריות גלובאלית״.

כך מוגדרת פעילות החברה בעמוד הראשי (באנגלית בלבד):

״ארגון רב תחומי הדוגל באחריות גלובלית.

המשימה שלנו היא להבהיר את השיח העולמית, למקד את תשומת הלב לאתגרים החשובים ביותר ולתמוך בחיפוש אחר פתרונות. ישנם אתגרים רבים העומדים בפני העולם כיום. אנו מדגישים שלושה: שיבוש טכנולוגי, קריסה אקולוגית ומלחמה גלובלית.״

מסרי האתר והחברה הזו תואמים את המסרים של הררי מעל כל במה שלרשותו. כמו למשל, קריאתו ל״מבוגר אחראי שיקח אחריות על האנושות״.

באחד העמודים באתר מצוין כי אחד העקרונות של החברה הוא: ״תשאירו את העיניים שלכם על הכדור - התמקדו בבעיות הגלובאליות המרכזיות העומדות בפני האנושות״ -

מי יחליט מהן? המומחים הגלובליים כנראה. מי הם? לפי הררי ה- WHO הוא אחד משמעותי מסתבר.

לתפיסתי, בפועל, זוהי תעמולה לקידום שלטון עולמי ריכוזי שרואה את טובת ״הכלל״ האבסטרקטי לפני ובמקום טובת וחירות הפרט. ראינו דגם נוראי שלו במהלך ״הקוביד״.

אם להסתמך על התפיסה שהררי מבטא בתקשורת ובאתר החברה שלו - אפשר להניח באופן סביר שהררי מעדיף פירוק השלטון הלאומי מטעמי ריכוזיות וכוח מופרז והעברת סמכויותיו לשלטון גלובאלי ריכוזי הרבה יותר ועם כוח חסר תקדים - ״שיציל אותנו״ על ידי כך שיפקח על הכל ״לפי ערכיו״ והאינטרסים הנוחים להררי. אם ״המחאה״ הנוכחית תצליח, אז העברת המושכות תתקבל באהבה וכמעט תחנונים של תושבי ישראל שיבואו לשלוט עליהם מבחוץ בכל האמצעים הקיימים, וזה? אין לזה שום קשר לדמוקרטיה וזכויות יסוד.

זוכרים את שלטי ״ביידן תציל אותנו״?